¡Desconecta con la aplicación Player FM !
גיקנולוג'י - פרק 1: האטום
Manage episode 284669777 series 2873278
- הקדמה
- מהי תיאוריה
- היסטוריה
- מצבי צבירה
- מבנה בסיסי
- למה אטומים מתחברים יחד
- מולקולות
- סוגי יסודות
למען האמת עבור הפרק הראשון התחלתי בנושא יותר מורכב, אבל היו לי שם הרבה התייחסויות לאטום ולמבנה שלו ולכן החלטתי להעביר ביתר פירוט את המידע על האטום קודם לכן, על מנת שהמידע המאוחר יותר יהיה יותר קל להבנה.
נושא האטום הוא הראשון שאני מנסה לכסות, וכמו שהזכרתי הנושא מורכב, והמסקנות שלו גם כן. חלק מהן הגיעו להבנה מעמיקה רק לפני כ-150 שנה, כלומר שהייתה היסטוריה ארוכה של מחקר ותיאוריות עד שהגיעו למבנה תיאורטי התואם את המציאות שאנו מכירים היום.
אז, אולי שווה שאשקיע כמה מילים על המשפט האחרון "מבנה תיאורטי התואם את המציאות שאנו מכירים היום".
מה זה בעצם אומר?
המדע אינו תורה כתובה, הוא גם לא מסקנות מוצקות שאין להפריחן. המדע מורכב מתיאוריות שמפתחים מדענים על סמך תצפיות ומחקר ובניית מתמטיקה שתתמוך בתיאוריות אלה. ברגע שיש תגלית ששוברת את התיאוריה, מבינים אחד מ-2 דברים: או שכל התיאוריה לא נכונה בכלל, ובמקרה ענתה על תנאים מסוימים, או שהיא נכונה חלקית (עד גבול מסוים). דוגמא לזה היא משהו שכולנו מכירים:
תורת המכניקה של ניוטון, כן ההוא שנפל לו תפוח על הראש, נכונה מאוד בחיי היומיום שלנו, כלומר עבור מכוניות ומטוסים למשל היא מאפשרת חישובים מדויקים מאוד, ברגע שמגיעים למהירויות מסוימות של עצמים, למשל טילים התיאוריה נשברת והתוצאות כבר לא הכי מדויקות. המהירות הזאת נקראת "מהירות יחסותית", ואז החישובים קצת משתגעים, מכאן צריך תיאוריה חדשה שתענה על ה"שבירה". כאן באה התורה של איינשטיין שיודעת להסביר את התורה של ניוטון וגם לענות על החישובים וההתנהגות של המהירויות היחסותיות.
ככה בעצם המדע מתקדם, ברגע שמגלים "שבירה" או הפרכה של תיאוריה על ידי ניסויים, מנסים ליישב אותם עם תיאוריה חדשה שמכסה את המוכר וגם את הלא מוכר.
אז נחזור לאטום….
8 episodios
Manage episode 284669777 series 2873278
- הקדמה
- מהי תיאוריה
- היסטוריה
- מצבי צבירה
- מבנה בסיסי
- למה אטומים מתחברים יחד
- מולקולות
- סוגי יסודות
למען האמת עבור הפרק הראשון התחלתי בנושא יותר מורכב, אבל היו לי שם הרבה התייחסויות לאטום ולמבנה שלו ולכן החלטתי להעביר ביתר פירוט את המידע על האטום קודם לכן, על מנת שהמידע המאוחר יותר יהיה יותר קל להבנה.
נושא האטום הוא הראשון שאני מנסה לכסות, וכמו שהזכרתי הנושא מורכב, והמסקנות שלו גם כן. חלק מהן הגיעו להבנה מעמיקה רק לפני כ-150 שנה, כלומר שהייתה היסטוריה ארוכה של מחקר ותיאוריות עד שהגיעו למבנה תיאורטי התואם את המציאות שאנו מכירים היום.
אז, אולי שווה שאשקיע כמה מילים על המשפט האחרון "מבנה תיאורטי התואם את המציאות שאנו מכירים היום".
מה זה בעצם אומר?
המדע אינו תורה כתובה, הוא גם לא מסקנות מוצקות שאין להפריחן. המדע מורכב מתיאוריות שמפתחים מדענים על סמך תצפיות ומחקר ובניית מתמטיקה שתתמוך בתיאוריות אלה. ברגע שיש תגלית ששוברת את התיאוריה, מבינים אחד מ-2 דברים: או שכל התיאוריה לא נכונה בכלל, ובמקרה ענתה על תנאים מסוימים, או שהיא נכונה חלקית (עד גבול מסוים). דוגמא לזה היא משהו שכולנו מכירים:
תורת המכניקה של ניוטון, כן ההוא שנפל לו תפוח על הראש, נכונה מאוד בחיי היומיום שלנו, כלומר עבור מכוניות ומטוסים למשל היא מאפשרת חישובים מדויקים מאוד, ברגע שמגיעים למהירויות מסוימות של עצמים, למשל טילים התיאוריה נשברת והתוצאות כבר לא הכי מדויקות. המהירות הזאת נקראת "מהירות יחסותית", ואז החישובים קצת משתגעים, מכאן צריך תיאוריה חדשה שתענה על ה"שבירה". כאן באה התורה של איינשטיין שיודעת להסביר את התורה של ניוטון וגם לענות על החישובים וההתנהגות של המהירויות היחסותיות.
ככה בעצם המדע מתקדם, ברגע שמגלים "שבירה" או הפרכה של תיאוריה על ידי ניסויים, מנסים ליישב אותם עם תיאוריה חדשה שמכסה את המוכר וגם את הלא מוכר.
אז נחזור לאטום….
8 episodios
Todos los episodios
×Bienvenido a Player FM!
Player FM está escaneando la web en busca de podcasts de alta calidad para que los disfrutes en este momento. Es la mejor aplicación de podcast y funciona en Android, iPhone y la web. Regístrate para sincronizar suscripciones a través de dispositivos.